11.3.2015
כ' באדר התשע"ה
כ' באדר התשע"ה
צל ומי באר
הדודאים והפרברים
מילים: יורם טהרלב
לחן: לוי שער
במדרון מעל הוואדי
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.
בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.
מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
ותמיד יוכל להישאר.
זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל וזוהי הבאר
מי שבא לפה אחינו
מי שבא יסב איתנו
והשער שוב לא יסגר.
עם השיר היפהיפה הזה נכנסנו רעיה ואני לחופה.
השיר, עבורנו, הוא ארץ ישראל היפה. על שביליה וואדיותיה , הטבע העז שלה ונופיה. הצבעים והניחוחות.
זהו שיר על הקמת הבית ונטיעת האורן בו
שיר על התחלה והמשכיות
ובעיקר זהו שיר על דרך. דרך ארץ, דרך בארץ הזו, דרך בעם הזה.
דרך חיים של אהבה
של רעות וחברות
של שערי הלב שתמיד פתוחים
ודלתות ללא בריח שם ברוכים כל הנכנסים.
ידיים אוהבות הן ידיים פתוחות
לב אוהב הוא לב פתוח
כמו שער פתוח ודלת פתוחה...
כל מילה יפה בשיר. בעלת משמעות גדולה. מכוונת. מלמדת. דורשת. מאתגרת.
ובקריאה שוב ושוב את המילים היפות
נראה שיש שלוש מדרגות לעבודה עליו - על הלב הפתוח "שעריו הלב פותח"
המדרגה הראשונה "...ותמיד ברוכים הנכנסים.." לברך את כל שנכנס, כל שבא - אין הדבר קל, תמיד לברך, יהיה אשר יהיה הנכנס. אך משהצלחנו אין שמחה גדולה יותר..היכולת לקבל, להכניס אורחים, באשר הם - כל שמתדפק על הדלת, כל מה שמזמנים חיינו, כל שאנו אוהבים ופחות אוהבים, באותה מידה... הינה מיומנות הדורשת עבודה ותחזוק אך משתלמת ומאירה באור יקרות את חיינו.
המדרגה השנייה "...חרש יכנס בדלת..." לעשות את הדברים בחרש. מתוך ומכל הלב, מתוך תוכינו, מהמקום שרוצה לעשות כן במקום זה הצריך לעשות כן. נתינה בשקט על מנת לתת. לעשות מעשינו בשל מהותם ולא בשל מה שהם מקנים לנו אם מישהו ידע על כך....לא מה יצא לי מזה אלא עצם העשייה ועצם הנתינה הן הרווח הגדול שלנו.
לא רק לברך את שנכנס אלא להכין את הבית, את הלב, לשהותו הממושכת. זו כבר לא רק הברכה אלא הדרך שלנו לארח. הכנסת האורחים שלנו. הדרך בה אנו בוחרים לפגוש כל מה שנקרה בדרכנו.
שלוש המדרגות - הברכה, הצניעות והאירוח בדרך היפה ביותר הופכת את חיינו לעשירים ומהנים. לא רק לברך את מה שנכנס אלא ליהנות ממנו ואתו, ללמוד ממנו להפוך אותו לטוב ומלמד...ולהרעיף עליו את האהבה הגדולה ביותר שאנו יכולים...את האהבה הגדולה ביותר שאנו מוצאים בנו....באותו הרגע. אהבה לרעך כמוך.
כבר אפשר לראות בקלות כמה טוב אתה, מתוק שלנו
וכמה טובות עיניך
וכמה שמחה וצחוק יש בהן...
זה הבית שלך אהוב שלנו
ואותו ואת שבו אנו מאחלים לך
ואת הצל והבאר
הצל שיהיה מקום של חיים תחת כל שמש לוהטת
צל נעים שכל שיבוא בו ירגיש תמיד בבית ויוכל להיות הוא עצמו
צל שמאפשר לצמוח ולפרוח תחתיו
ובאר תהיה אהוב שלנו, באר מלאה במים טובים, מים חיים, זכים
בהם תרווה צימאונך וצימאון כל הבאים בדלתך
וכל החי והצומח
ומקור נפלא של שפע תהיה
ושל בנייה, והתיישבות וישוב הדעת
ומקור של שקט ועצמה
ושל קבלה - קבלת החזק והחלש והשונה
ומקור של תנועה ואהבה גדולה
ושתדע לנתב ולהוביל את עצמך וכל שיצעדו איתך בדרך הבטוחה, היפה, המעניינת, הטובה שקיימת
זהו, בְּאֵרִי שלנו, ילד מתוק ויפה
עם עיניים טובות.
זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל
אתה הוא הבאר
והשער שוב לא ייסגר
