יום שבת, 15 בנובמבר 2014

דוג'ו חדש, התחלה חדשה, רשומה חדשה


Photo: ‎לפעמים לא צריך הרבה מילים. רק הכרת תודה. 
ותודה ל Yonah MelnikYona סנסיי ו Margalit Ariel Schwartz היקרים וכל החברה המקסימים שהגיעו לאימון הפתיחה היום. בגאשו וציפייה להמשך. ..‎

חברי וחברות דוג'ו יקרים מאוד,

לפני כשלושה שבועות ערכנו את אימון הפתיחה בדוג'ו שלנו.
היה מרגש מאוד לראות כל אחד מכם ולהתחיל יחד את מסענו המשותף. מסע שיש לו רק התחלה.
אני מוצא את האייקידו נוגע בצד היפה של האדם, בצד המקבל, המאפשר, בצד הנותן והמִתְפָעל. הוא מלמד אותנו סבלנות, את ההנאה שבאטיות ועומקם של הדברים, את ההמתנה הטובה וחשיבותה של מתינות,
ובעיקר שדברים מתמזגים ומשתלבים היטב בחיינו ועם חיינו - אם עובדים על כך ורוצים בכך.

אין אני רואה עצמי כמורה, אלא כתלמיד שקיבל הזדמנות נפלאה להמשיך לחקור, ללמוד ולהתאמן - ובעיקר לחלוק אהבתו יחד אתכם ועם כל מי שמוצא עצמו שותף לדרך היפה הזו, ורוצה לצעוד בה יחד.

כל אחד מכם וכל מי שנכנס בדלת הדוג'ו - הוא עולם שלם ומופלא שיעשיר את הקבוצה ויהפוך אותה לאיכותית וייחודית.




Shoshin Wo Wasurebekarazu"
"לעולם אל תשכח את תודעתו של המתחיל"





את מגילה זו כתב פורוייה סנסיי ז"ל. הוא העניקה למורה שלי, זאב ארליך סנסיי ולדוג'ו בו אני מתאמן ברחובות. קנשו פורויה סנסיי ( Kensho Furuya sensei,1948-2007) יפני-אמריקאי, היה מורה לאייקידו וכומר זן בודהיזם. הוא השתמש במושג "תודעת המתחיל" וראה בו את אחד הרעיונות החשובים בתחילת הדרך באמנות אותה אנו לומדים ומתרגלים.
"תודעתו של המתחיל היא נאיבית, צלולה, נלהבת, טרייה. זוהי הרוח הרעננה שיש לנו כאשר אנחנו מתאמנים מתחילים, תלמידים מתחילים" אמר.

האתגר שלנו הוא לקחת עמנו את הרוח הזו לכל אורך ומעלה הדרך, בכל שלב שהוא, למרות שנים רבות של וותק וניסיון... למרות כברת הדרך שאנו מרגישים לעתים שעברנו , גם אז תמיד שאיפתנו לבוא כמתחילים.

הן מבחינת הצניעות, הן מבחינת הפתיחות והן מבחינת ההתלהבות והרעננות.

ביפן אדם נקרא מאסטר אחרי ארבעים-חמישים שנים של אימון, אשר בהן הגיע למיומנות כה גבוהה באמנות בה הוא עוסק ולה הקדיש את חייו. בביקוריי ביפן, זכיתי להכיר או לפגוש מאסטרים כאלה, ותמיד הרשימה אותי הצניעות וחוסר העניין שהם עושים מעצמם. הם אינם רואים עצמם כמאסטרים וכל הזמן נכונים ללמוד עוד, להבין עוד.....

אני מאחל לכל אחד ואחת מכם, ולכולנו כקבוצה וקהילה קטנה, לגמוע מרחקים ומרחבים בהכרת העצמי והזולת, בפיתוח הרגישות, הקשב, התחושה והעמקת הידע האין סופי - בהם אני רואה זכות גדולה ומתכון לחיים טובים, עשירים ומאוזנים- הבונים נפש טובה יותר וחברה טובה יותר.

מסע טוב ומלמד לכולנו; מלא סקרנות, הרגשת התחלה לכל אורך הדרך, ענווה וצמיחה - אחד בעזרת השני.
בדוג'ו ומחוצה לו...

שבוע נפלא ובתקווה גשום,
הראל








אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה